האתגרים בתחרות

האתגרים בתחרות מבוססים על צרכים אמיתיים במשק ומי מתאים יותר לפתור אותם מאשר אתם/ן – אזרחי/ות המדינה, סטודנטים/ות מוכשרים/ות? אנחנו מחפשים פתרונות חדשניים, ישומיים שיוכלו להיטמע במשרדי הממשלה בקלות. היכון, הכן, צא!

להרשמה

אתגר רוחבי

1. הנגשת חקיקה מורכבת - החוק הוא לעיתים מסמך קשה להבנה. מה בדיוק מותר לי לעשות? איך עלי לנהוג במצב מסוים על מנת לשמור על החוק? עם זאת, מדובר במסמך בעל מבנה לוגי בסיסי, קצת כמו קוד של תוכנה. האם ניתן לייצר פיתרון שמאפשר לקורא הסביר להבין את החוק בצורה פשוטה ועממית?דוגמא לחקיקה מורכבת הם תקנות הנגישות (העוסקות במחויבות הנגשת מבנים לאנשים עם מוגבלות). בסופו של תהליך התוצאה של החקיקה האמורה הינם אמצעי הנגשה פיזיים (רמפה, מעלון, מעקה וכד'), אולם לבעל עסק המשפץ את המבנה יש קושי אמיתי בהבנת החובות.

2. איתור מומחים – יחידות המשרד עוסקות בתחומי ידע שונים, לעיתים תכופות נדרש להיוועץ עם מומחי תוכן. הדבר דורש חיפוש אקטיבי של מומחים בתחומים שונים בכדי לתמוך בתהליך קבלת ההחלטות.  

3. הפקת לקחים אפקטיבית – מנהלים במשרד נדרשים לבצע לעיתים תכופות הפקות לקחים יחד עם מנהלים ועובדים נוספים על פי מתודולוגיה סדורה. מעבר לתהליך עצמו, קיים אתגר בשימור התובנות שהופקו בתהליך והפצתן לגורמים רלוונטיים.

אגף השירות

בקצרה על היחידה:
אגף השירות הוא אגף מטה מקצועי המתמקד בתהליכי השירות לציבור וצמצום הבירוקרטיה. האגף אחראי לתכנון והפעלה של ערוצי השירות המשרדיים (ובראשם מוקד השירות של המשרד אתר האינטרנט ויחידת פניות הציבור), פועל לקביעת סטנדרטים למתן השירות בכל הערוצים (קבלת קהל, אינטרנט, טלפון, פניות ציבור ועוד. האגף מביא תפיסה של מסע לקוח בכל שירותי המשרד לציבור.

אתגרים:
1. ניתוח אפקטיבי של סוגיות "חמות" - אגף השירות מפעיל את מוקד השירות והמידע של משרד המשפטים שנותן מענה לכ-4000 פניות ביום. מוקד זה מספק שירותי מוקד ע"י מענה לפניות בטלפון, מייל ופקס למס' יחידות במשרד. פניות "רכות" של מתן מידע אישי, תמיכה בשירותים מקוונים, הסברים על תהליכים ומתן מידע כללי אינם מתועדים במערכות התפעוליות מיכוון שמערכות אלו לא נועדו לכך. הדבר לא מאפשר לבצע ניתוח מעמיק ואפקטיבי של הפניות שיכול להביא לשיפור השירות ולחיסכון בעלויות.

2. מענה בשפות שונות -
מתן מענה בשפות זרות ללקוחות הפונים ליחידות המקצועיות הן בקבלת קהל והן במוקד הטלפוני – במצב הקיים היום נדרש מענה בשפות ללקוחות המשרד. 

הרשות להגנת הפרטיות

בקצרה על היחידה:
הרשות להגנת הפרטיות (להלן - הרשות) היא הגוף המסדיר, המפקח והאוכף על פי הסמכויות המוקנות לו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981 וחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א–2001. משימתה העיקרית של הרשות כשומרת הסף של הפרטיות היא קידום של ציות לדיני הגנת המידע האישי על ידי כל גוף פרטי וציבורי בישראל המנהל מידע אישי דיגיטלי על אודות בני אדם, כך שיפעל לניהול המידע שברשותו באופן תקין, בהתאם לחוק הגנת הפרטיות ולתקנות מכוחו. במסגרת תפקידה מפעילה הרשות רגולציה לרבות אכיפה מנהלית ופלילית, על כלל הגופים בישראל – פרטיים, עסקיים וציבוריים, המחזיקים או המעבדים מידע אישי דיגיטלי. בין משימותיה המרכזיות של הרשות נזכיר את קידום שליטת הפרט במידע אישי אודותיו, השפעה על תהליכי עיצוב לפרטיות (Privacy by Design) בארגונים ובמערכות מידע בכל מגזרי המשק וחיזוק תחושת המוגנות של הציבור.

מאפיין ייחודי לתחום עיסוקה של הרשות הוא ההתמודדות המאתגרת עם התפתחות העולם הטכנולוגי בכלל, ועם תחום המידע הדיגיטלי בפרט – תחום אשר משתנה באופן תכוף ובצעדי ענק. גופים, חברות וארגונים, פרטיים וציבוריים, מחזיקים ומעבדים כמויות מידע עצומות עלינו. על שגרת חיינו ועל הרגלי הצריכה שלנו, ואף יודעים עלינו יותר מאשר אנו יודעים על עצמנו. היקף מאגרי המידע בהם מנוהל מידע אישי בישראל גדל מדי שנה במכפלות, ומשכך הפרות החוק ו"פשיעת המידע" הולכות וגוברות. ישנה השתנות תכופה ודינמית של הכלים להפרות החוק, וכתוצאה מכך ישנה עלייה בסיכונים ובפוטנציאל הנזק.

עידן ה-Big Data וההתפתחויות הטכנולוגיות שהוא אוצר בתוכו, מקדימים פעמים רבות את היכולת ואת בשלותה של החברה, של הארגונים ושל הרגולטורים לעכל אותן - ככל שיש יותר מידע, מחוברות ותקשורת, כך גם מורכבות השימוש במידע והשליטה בו הופכים להיות מאתגרים יותר ויותר. 

אתגרים:
1. הגברת המודעות למחיר שמשלמים אזרחים וצרכנים על שימוש באפליקציות מסוימות בהיבטי פרטיות - כשמדברים על מהפכת העידן הטכנולוגי, השיח מתמקד בעיקר ביתרונות שטמונים בו; כולם מדברים על כמה הוא שינה את העולם ואיזה מהפכות יצר. אינספור אפליקציות ששינו את מציאות חיינו, הקלו והפכו את התנהלותנו ואורחות חיינו לקלות, יעילות  - הן כל כך שימושיות בחיי היום יום שלנו, עד שלעיתים נדמה שהן היו פה מאז ומעולם. כיום, כמעט כל פעולה כמו, האזנה למוסיקה, קריאת חדשות, נסיעה ברכב, קביעת תור לרופא, העברה בנקאית, מתבצעת - בכל מקום ובכל עת -  באמצעות האפליקציות שנמצאות בכל מקום סביבנו, על גבי המכשירים הניידים שלנו.  אנו מבקשים פיתרון שיגביר את המודעות של הצרכנים למחיר שהם משלמים על מתן הרשאות ושימוש באפליקציות מסויימות.


2. הנגשת החובות שחלות על גופים בתחום אבטחת המידע -
תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) שנכנסו לתוקף במאי 2018 חלות באופן גורף ומחייב על כל פעילות של עיבוד מידע אישי בכל מגזרי המשק - ציבורי ופרטי כאחד. התקנות כוללות הנחיות רבות, שאינן תמיד ידועות לבעלי עסקים ולפעמים ידועות, אך אינם נהירות להם. הכוונה היא לסייע בעיקר לגופים קטנים ועצמאיים שאין להם ליווי צמוד של עורך דין להכיר ולהבין את הדרישות על מנת לעמוד בדרישות החוק.

היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם

בקצרה על היחידה:
תופעת הסחר בבני אדם, המכונה גם "עבדות מודרנית" הינה תופעה גלובלית מורכבת, שעיקרה החפצתם של בני אדם (הפיכתם לאובייקטים) לשם מילוי צרכיהם של אחרים, בדרך כלל לשם הפקת רווח כלכלי. מטרות הניצול מגוונות וכוללות, בין היתר, ניצול מיני וזנות, עבדות ועבודות כפייה, נטילת איברים מהגוף, הולדת ילד ונטילתו.

עולם העבריינות בתחום הסחר בבני אדם משתנה תדיר ודורש מאבק משולב של גורמים רבים במדינה. בתיק סחר אחד מעורבים לעתים גופים רבים, כגון המשטרה, השב"ס, הפרקליטות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבריאות, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד החוץ ועוד. יחידת התיאום מהווה גורם המגשר בין כלל הגורמים הללו ומסייע בקידום שיתוף הפעולה, תוך מתן המשקל הראוי לשיקולים מתחום המאבק בסחר בבני אדם, כמו גם לסטנדרטים הבינלאומיים בתחום זה.

בנוסף לתיאום בין גופי הממשלה השונים, מהווה יחידת התיאום מעין גשר בין גורמים בממשלה לבין ארגונים לא ממשלתיים המעורבים במאבק בסחר בבני אדם. לכך יש חשיבות רבה, שכן פעמים רבות הארגונים הם שפוגשים את קורבנות העבירה, מגישים בשמם תלונות ומזהים תופעות חדשות "בשטח".

אתגרים:
1. יצירת אומדן מהימן להיקף תופעת הסחר בבני אדם בישראל: סחר בבני אדם מהווה עבירה חמורה על החוק, ולכן נעשה לרוב תוך מאמץ להסתיר את הפעילות. בנוסף, קורבנות סחר, המצויים במצב פגיע מאוד, נוטים שלא להתלונן או לפנות רשויות. בשל כך קיים קושי באומדן ממדי התופעה. מדיי שנה מתבצעת מדידה של מספר החקירות וכתבי אישום המוגשים בתחום, אך נתונים אלה לא מאפשרים לנבא את היקף התופעה בכללותה, וניתן שהנתונים שבידינו משקפים רק את קצה הקרחון.

2. שימוש לרעה בטכנולוגיה ע"י העבריינים בתחום הסחר בבני אדם:"גיוס" באמצעות האינטרנט:
רבים מהאנשים שמגיעים לישראל ומנוצלים בה מגויסים דרך האינטרנט. מדובר הן על נשים שנסחרות לזנות, והן על מהגרי עבודה שמובטחת להם עבודה חוקית בישראל. ישנן סוגיות שונות בתוך התופעה הזו:
• אנונימיות – התקשרות דרך אתרים מוצפנים, שימוש בחשבונות ופרופילים מזוייפים.
• גישה ל'שווקים חדשים' והרחבת הקשר עם צרכנים באמצעות האינטרנט (לדוגמא פרסום של שירותי מין).
• הרחבת אמצעי השליטה בקורבנות – השימוש לרעה בטכנולוגיה מאפשר לסוחרים שליטה מוגברת בקורבנות, (למשל באמצעות מעקב ע"י תוכנות GPS בטלפונים הניידים, וידאו, הפצת צילומים אינטימיים).

כיצד ניתן להשתמש בטכנולוגיה כדי לנבא כניסה לקבוצת סיכון או לאסוף מידע רלוונטי מאתרים? כיצד ניתן להתגבר על מכשול האנונימיות ולחסום גישה לשווקים חדשים? כיצד ניתן להתמודד עם השימוש לרעה בטכנולוגיה?

3. עבדות וסחר בבני אדם בשרשראות אספקה: חברות רבות המספקות מוצרים ושירותים מבצעות את חלק מהייצור באמצעות קבלני משנה במדינות מתפתחות, במקומות שנהוגות בהן לא פעם פרקטיקות של העסקה בתנאי עבדות. ממשלות וצרכנים ברחבי העולם מעוניינות לצמצם את השימוש בפרקטיקות אלה, אך יש קושי באיסוף המידע על הפרות המתרחשות על ידי חוליות רחוקות בשרשרת הייצור, באופן אפקטיבי המאפשר פעולה ותיקון. כיצד הטכנולוגיה יכולה לסייע באתגרים אלה?

4. איסוף אפקטיבי של מידע מהציבור הרחב בנושא חשד לסחר בבני אדם: פעמים רבות לאנשים בציבור הרחב יש מידע על פגיעה או חשד לפגיעה (למשל, עובדת סיעוד שלא יוצאת מהבית לעולם), אך אין להם גורם ייעודי שאליו ידעו להעביר את המידע. כיצד אפשר לשפר את האיסוף והטיפול במידע כזה?

5. הנגשת מידע והכשרה של תעשיית התיירות: תעשיית התיירות משמשת לא פעם כפלטפורמה לתופעות של סחר בבני אדם – בשנים האחרונות נודע לנו על נשים בזנות שמובאות ממדינות ברית המועצות לשעבר, כאשר העיסוק בזנות עצמו מתבצע בבתי מלון. בתי המלון צריכים להכשיר מספר רב של עובדים, המתחלפים תדיר, בזיהוי, איתור וטיפול מתאימים בתופעה. כיצד ניתן ליעל ולטייב את ההכשרה לעובדים אלו?

רשות הפטנטים

בקצרה על היחידה:
התפקיד העיקרי של רשות הפטנטים הוא לאפשר הגנה משפטית על קניין רוחני תעשייתי בישראל, באמצעות רישום פטנטים, מדגמים, סימני מסחר וכינויי מקור. מתן הזכות מותנה בבחינת הבקשה לרישום, בחינה שייעודה להבטיח כי ההגנה הבלעדית שמקנה הרישום תוענק למבקש, בלא לפגוע בזכויות החוקיות של אחרים.

אתגרים:
1. איגוד המידע בתחום - כיום מידע בנוגע לתיקי פטנטים מפוזר באתרים רבים בעולם. מוצע ליצור כלי אוטומטי שיאגד את המידע הרלוונטי עבור מבקשים משתמשים משרדי פטנטים בעולם ואף יאפשר השוואה בין התוצאות ממשרדים שונים בעולם ויציג אותו בצורה נוחה עבור הן המבקשים והן בוחנים ממשרדי פטנטים ברחבי העולם

2. סיוע במידע ליזמים –
עולם הפטנטים מכיל עושר רב של מידע טכנולוגי וטכני. יזמים של רעיונות חדשים לא תמיד מודעים למרחב הפתרונות הקיים של הבעיה בה הם עוסקים. האם ניתן לייצר כלי שייסע בהנגשת המידע שקיים בתחום הפטנטים?

3. הגברת המודעות להגנה על זכויות קניין רוחני - לא קיימת מודעות מספקת לחשיבות ההגנה על זכויות קניין רוחני בארץ. עסקים קטנים ויזמים בתחילת דרכם לא תמיד מודעים לחשיבות שברישום זכויות קניין רוחני, והדבר גורר לאובדן זכויות שקשה לאחר מכן לתקן. מחפשים כלים חדשים להגעה לציבור ולהנגשת המידע לעסקים אלו.

פרקליטות המדינה

בקצרה על היחידה:
פרקליטות המדינה והפרקליטים המשרתים בה מופקדים על ייצוג המדינה והאינטרס הציבורי בפני ערכאות המשפט. הפרקליטות פועלת הן בשדה המשפט הפלילי והן בשדה המשפט האזרחי והמינהלי. בתחום הפלילי מהווה הפרקליטות חוליה מרכזית בשרשרת אכיפת החוק, ותפקידה בא לידי ביטוי בהובלת מדיניות משפטית וביטויה ביעדי אכיפת החוק, בסמכות בלתי תלויה לקבלת החלטות על פי דין ובייצוג המדינה בפני בתי המשפט.בתחום האזרחי והמינהלי, משתלבת הפרקליטות בכלל פעילותה של הרשות המבצעת, כשותפה בגיבוש מדיניות משפטית ובביסוסה, וכגורם העיקרי והמרכזי לייצוג גופי הממשלה השונים והאינטרס הציבורי בפני בתי המשפט.​

אתגרים:
1. יצירת ציר זמן לאירועים בתיקים - תיקים רבים מתארים השתלשלות ארוכה ומפותלת של אירועים. נרצה פתרון כלשהו שיאפשר לייצר בקלות ציר זמן של האירועים עצמם (ואם אפשר גם ציר זמן של ההשתלשלות המשפטית. אך ליבת ההצעה היא השתלשלות האירועים).

2. המצאת כתבי בי-דין -
כיום המצב הוא שאם תובע/הפרקליטות מגיש כתב תביעה או כתב הגנה, הוא מגיש אותו לביהמ"ש ואח"כ הוא צריך להמציא אותו לצדדים. זהו תהליך ארוך ובירוקרטי. האתגר הוא איך מייעלים את התהליך, כך שהגשה לבית המשפט תאפשר מיד המצאה של כתב בית הדין ליתר הצדדים.

3. זיהוי מסמכים כפולים בתיבת הדואר הנכנס - כיום מגיעים למזכירות של הפרקליטות דרך תיבת הדואר הנכנס פקסים רבים ומיילים עם מסמכים מצורפים. פעמים רבות מצורף אותו מסמך ואין צורך בכלל לפתוח את המייל ואת הקובץ ולראות על מה הוא. האתגר הוא למצוא כלי שידע לזהות שמדובר בקובץ/מייל כפול, וכך הוא יחסוך את העבודה הכפולה.

4. כלי דיגיטלי להצגת טיעונים - לפרקליטים המופיעים בבית המשפט יש צורך להציג באופן ברור ויעיל את טיעוניהם והעדויות/ראיות הרלבנטיים לכך (טקסט, תמונה, וידאו ואודיו). ההכנה במסגרת POWERPOINT או כלי דומה, צורכת זמן יקר בהכנתה עקב העדר קישוריות למערכות ניהול התיקים של הפרקליטות, העדר כלי עריכת וידאו וכד'. האתגר הוא פיתרון אשר יסייע לפרקליט על ידי כך שיחולל פורמט כלשהו של הצגת הטיעונים לקראת הדיונים בבתי משפט במינימום מומחיות טכנית ומקסימום אוטומציה.

5. איתור מידע משפטי אמין באופן מהיר - העבודה המשפטית דורשת איתור מהיר, תחת לוחות זמנים צפופים של מידע משפטי מקיף, עדכני ומדויק אודות סוגיה משפטית.

6. ניהול ידע מחקרי - כיום, על מנת לאתר מידע על  גזרי דין (עבור מתחם ענישה) בעבירות שאין הרבה פסיקה בעניינן, איסוף המידע נעשה באמצעות שליחת מייל לתפוצה רחבה. הידע שעובר לא נצבר ונשמר. האתגר הוא סווג ושימור הידע לפי עבירות, כך שהדבר יסייע את הפרקליטים בחיפוש.

7. סיכום טיעונים לבית המשפט - התקנות החדשות שיכנסו בינואר 2021 יביאו לכך שלא יהיו תצהירים לוחות הזמנים ישתנו. הרעיון הוא להסתייע בבינה מלאכותית מתוך הפרוטוקולים, כתבי בית הדין והסיכומים, ולהפוך אותם לטיעונים כתובים שיסייעו לפרקליטים בהצגת עמדתם.

הסיוע המשפטי

בקצרה על היחידה:
הסיוע המשפטי מעניק סיוע משפטי בנושאים אזרחיים למבקשים מעוטי יכולת, שזכאים לכך בהתאם להוראות הדין. הסיוע כולל ייעוץ משפטי ובעיקר ייצוג בפני ערכאות משפטיות, על ידי עורכי דין הממונים על ידי הסיוע המשפטי.

אתגרים:
1. סיוע לבני נוער לפנות אל הסיוע המשפטי: קטינים ובני נוער, לקוחות הסיוע המשפטי מאופיינים בדרכי תקשורת שונות מדרכי התקשורת הרגילות של לקוחות הסיוע המשפטי. משכך, נדרשות התאמות מיוחדות לצורך הנגשת התקשורת עימם. הצורך: פתרון להנגשת השירות עבור קטינים בהיבטים שונים כגון: א. אני רוצה לברר זכויות. ב. אני רוצה ליצור קשר עם עורך דין של ילדים. 3. אני רוצה שעורך דין של ילדים יחזור אלי. 4. יש לי עורך דין ואני לא יודע איך ליצור איתו קשר, ועוד תקשורת בלתי אמצעית זו תוכל לסייע ליצירת קשר אפקטיבי בין עורך הדין לבין הקטין הזקוק לסיוע משפטי.

2. גביית מזונות מחו"ל -
בתחום של גביית מזונות מחו"ל, יש צורך לתרגם החלטות שיפוטיות, התכתבויות וטפסים לעברית מ- 38 שפות זרות וההיפך. מידת הדיוק של התרגום היא קריטית ועורכי דין בסיוע המשפטי נדרשים לקבל וגם לשלוח את המסמכים הנ"ל בתדירות גבוהה. כיום הדבר נעשה באמצעות חברות תרגום, בעלות ניכרת.מציאת פתרון לסוגיית תרגומים תחסוך כסף רב לקופת המדינה.

3. סיוע ללקוחות הסיוע המשפטי בתחום המעמד האישי אחר סיום תיק גירושים - לקוחות הסיוע המשפטי נדרשים עם סיום תיק הגירושין שלהם, לפעולות רבות נוספות בפני רשויות שונות.  במסגרת פעולות אלה יכולות להיכלל, בין היתר, הפעולות הבאות: פתיחת תיק בהוצל"פ (מזונות), פתיחת תיק מזונות בביטוח לאומי, פניה לקבלת פטור/הנחה בארנונה, הפרדת חשבון הבנק, פניה לקבלת הנחה בחשמל, מכירת הנכס העיקרי – הבית. הלקוחות לא תמיד יודעים מה מגיע להם והיכן והדבר דורש גם יכולת התארגנות, זמן ועקביות לביצוע כלל המשימות – ולסגירת הקצוות כולם.לעיתים קרובות אנו פוגשים את אותם הלקוחות שנים אחר כך, כאשר הם מסובכים בחובות ובהליכים משפטיים נוספים – משום שהעניין לא טופל ונסגר בזמן, מפאת חוסר ידיעה או מפאת חוסר משאבי זמן סבלנות להשלמת העניין.

היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות

בקצרה על היחידה:
היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות הוקמה במסגרת החלטת ממשלה מספר 1958 מיום 19.08.2016 בנושא "מדיניות ממשלתית לקידום שילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית". היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, הינה יחידה חדשה במשרד המשפטים, שעוסקת באחד הנושאים המורכבים בחברה הישראלית- מיגור הגזענות הממסדית.

אתגרים:
1. על פי מחקרים כ- 80% מאירועי הגזענות אינם מדווחים. גם כשהאירוע מצולם ע"י נשוא הפגיעה, ישנם מקרים בהם התיעוד בטלפון לא נשמר או אובד (למשל כאשר המכשיר עצמו ניזוק בעת התקרית). כיצד ניתן להגדיל את כמות הדיווחים והראיות על אירועי גזענות?

רשות התאגידים

בקצרה על היחידה:
רשות התאגידים היא הגוף האחראי על רישום, פיקוח, אכיפה ובקרה של מרבית התאגידים בישראל. הרשות כוללת את יחידת רשם החברות, רשם השותפויות, רשם המשכונות, רשם העמותות, רשם ההקדשות, חברות לתועלת הציבור, אגודות עותומניות ורשם המפלגות.

אתגרים:
1. איסוף מידע אודות עמותות – רשם העמותות עורך בקרה ופיקוח על עמותות, בעת בדיקה של עמותה  נדרש הרשם לעיתים להרחיב את הבדיקה ולאסוף מידע אודות העמותה ברשת האינטרנט. איסוף המידע וניתוח שלו גוזל זמן ומשאבים. אם היה בידינו כלי פשוט שיאפשר איסוף מהרשת של מידע  אודות עמותה ספציפית וניתוח שלו היה נחסך זמן יקר.

2. בחינה חשבונאית של דוחות כספיים - עמותות בעלות מחזור פעילות של מעל לחצי מיליון ₪ נדרשות להגיש לרשם העמותות דוחות כספיים. הדוחות הללו מבוקרים ע"י רואי חשבון , עובדי הרשם, ונבחנים ע"פ פרמטרים חשבונאים. אם היה בידינו כלי שיערוך בקרה לפי כללים חשבונאים ויתן חיווי במקרה של ליקויים שמתגלים בדו"ח הדבר היה מייעל את עבודת היחידה ומאפשר  למקד עבודת הפיקוח.

3. בדיקה של בקשות אישורי ניהול תקין – עמותות מגישות לרשם בקשות לקבלת אישור ניהול תקין (שמעיד על תקינות התנהלות העמותה). הבקשות מוגשות באופן מקוון כך שהנתונים מוקלדים ע"י מגיש הבקשה למערכת המחשובית. ביחס לבקשות הללו מבוצעות בדיקות שחלקן טכניות ובסיסיות וכוללות השוואה של שדות דיגיטלים. אם היה ניתן לערוך את הבדיקות הטכניות שלא באמצעות עובד היה נחסך כח עבודה וזמן טיפול.

4. הרחבת מידע אודות אפשרויות תמיכה וקבלת שירותים – מפניות שקיבלנו עולה כי יש צורך בהנגשת מידע לציבור אודות תחומי התמיכה והשירותים שהוא יכול לקבל מגופים שונים. הדבר יאפשר לציבור לדעת ממי הוא יכול לקבל תמיכה או שירותים (ארגונים ללא כוונת רווח (אלכ"רים), הקדשות  שהמדינה משמשת בהם כנאמן, תמיכות שמשרד הרווחה מחלק לפי קריטריונים שונים וכו'). כך לדוג' אישה חרדית שלומדת מקצוע מסוים תגלה בקלות שהיא זכאית לתמיכה ממשרד הרווחה שתומך בבני המגזר החרדי שלומדים את המקצוע המסוים ולתמיכה ושירותים מאלכ"רים שונים שמעניקים סיוע לנשים לומדות.

5. שיפור השירות ברישום חברה – הליך טיפול בבקשה לרישום חברה באופן מקוון כולל ,בין היתר, צירוף מסמך (תקנון). בעת בחינת הבקשה עובדי הרשם  משווים ומוודאים כי הנתונים המופיעים במסמך תואמים לנתונים שונים בdata base  . אם היה בידינו כלי שיאפשר קריאה של  המסמך ושליפת נתונים מתוכו תוך השוואה שלהם לנתונים  המופיעים בdata base הדבר היה מקצר את זמן הטיפול בבקשה ומשפר את השירות.

6. העלאת שיעור השימוש בדיווח מקוון - רשות התאגידים פיתחה מערכת שמאפשרת לציבור להגיש דיווחים באופן מקוון. הדיווח המקוון הינו כלי יעיל שמפשט תהליכים וחוסך לציבור את הצורך להגיע למשרדנו ולהגיש מסמכים. אנו מעוניינים להטמיע את השימוש בדיווח המקוון ולהעלות את שיעור המשתמשים. לצורך כך נקטנו בהליכים שונים ביניהם: פרסום באמצעי תקשורת, יצירת קשר עם משתמשים כדי ללמוד על חוויית השירות וכו'.למרות זאת עדיין לא הגענו לשיעורי שימוש גבוהים דיים. נשמח לקבל כלי שיעודד את הציבור לבצע דיווחים באופן מקוון.

7. העברת הדרכות וסדנאות אפקטיביות בוידאו (זום או כל כלי אחר) - הגם ששיחות וידאו חוסכות בזמן ומאפשרות לתקשר ולנהל דיונים בצורה יעילה הן מובילות ל"עייפות מסכים" . בנוסף, ישנו קושי לנהל הדרכות וסדנאות בהן נדרשת מעורבות אישית של המשתתפים/ דינמיקה חברתית וקשב מקסימלי.

הממונה על העמדת מידע לציבור

בקצרה על היחידה:
הממונה על העמדת מידע לציבור הוא יחידה מסונפת ללשכת המנהלת הכללית, הפועל כיחידת מטה לצורך קידום העמדת מידע לציבור ומענה לפניות המוגשות לפי חוק חופש המידע. חוק חופש המידע מאפשר לכל אזרח או תושב, לקבל מידע מרשות ציבורית בהתאם להוראות החוק ובכפוף לסייגיו. בשנים האחרונות חל גידול משמעותי במספר הבקשות המוגשות לקבלת מידע במסלול זה  - בשנת 2016, גדל מספר הבקשות בכ-20%; בשנת 2017 גדל מספר הבקשות בכ-36% ובשנת 2018 גדל מספר הבקשות בכ-46%. נתונים אלו מלמדים על המודעות הגוברת של הציבור בדבר זכותו לקבל מידע מרשות ציבורית, על רצונו לבקר את עבודת הרשות ולמצות את הזכויות הנגזרות מהמידע העומד לרשותו.

אתגרים:
1. שקיפות מערך הבקשות של חופש המידע – כיום הציבור אינו יודע איזה בקשות הוגשו למשרד לשם קבלת מידע, איזה בקשות נענו ומה המידע שניתן בגינם. באופן כזה, ייתכן שיהיו בקשות החוזרות על עצמן והציבור חסר יכולת לבקר את משרד המשפטים לעניין עמידה בהוראות חוק חופש המידע. אמנם, תשובות חופש המידע של משרד המשפטים מפורסמות באתר ייעודי ממשלתי, אך זאת ללא מפתח או חיפוש יעיל, ללא הפרדה בין היחידות אלא עם כותרת בלבד. יש קושי לציבור להתחקות אחר המידע שפורסם בדרך זו או לאתר מידע ספציפי.

2. קידום פרסום ייזום על ידי יחידות המשרד – רוב יחידות המשרד אינן מפרסמות את כלל פעילותן הפרטנית לציבור הרחב וכתוצאה מכך, אנו רואים גידול בבקשות חופש המידע לפרסם מידע. על מנת שניתן יהיה להגביר את אמון הציבור, יש למצוא דרכים אפקטיביות שיתמרצו את יחידות המשרד להגביר פרסום באופן יזום, פשוט לביצוע, אינטגרטיבי ובזמן אמת, בהתחשב בסייגים לפרסום לפי הוראות חוק חופש המידע.

רכש

הצעות מחיר בעולם דיגיטלי

רקע-
משרדי הממשלה מחויבים בביצוע הליך מכרזי לטובת כל רכישה שהיא (תקנות חובת המכרזים- לינק למטה). מאחר וברור שלא ניתן לבצע מכרז שאורך יותר מחצי שנה לכל רכישה, העניק החשכ"ל פטורים שונים כאשר אחד מהם הוא  "תיחור" (הצעות מחיר) בכל רכישה שלא תעלה על סכום של 50 אלף שקלים כולל מע"מ (סעיף 3(1) בתקנות). המשמעות היא שבכל רכישה עד 5 אש"ח, על עובד להביא הצעת מחיר אחת, עד 20 אש"ח שתי הצעות ועד 50 אש"ח שלוש הצעות מחיר.

בעיה- הדרך בה מתבצעות הצעות המחיר היום היא כדלקמן:
1. בירור הצורך.
2. מילוי פורמט משרדי עם הצורך.
3. חיפוש בgoogle אחר ספקים מתאימים.
4. חיפוש כתובת הmail של הספק בדף האינטרנט.
5. שליחת מייל לספק עם הבקשה להצעת מחיר (ע"ג פורמט).
6. קבלת הצעות מחיר שונות.
7. ביצוע השוואה ובחירת הזוכה בעל המחיר הנמוך ביותר שעומד בדרישות.
8.שליחת מייל נוספת לספק הזוכה עם בקשה לקבלת כלל המסמכים הנדרשים להקמתו כספק במשרד.

למה שתהליך כה פשוט מבחינה אלגוריתמית לא יבוצע ע"י מחשב ויפנה את זמננו לחשיבה, יצירה וחדשנות?

יחידת התיאום למניעת עבריינות נוער בייעוץ וחקיקה (משפט פלילי)

בקצרה על היחידה:
יחידת התיאום הבין משרדי למניעת עבריינות נוער, פועלת לתיאום בין הגופים העוסקים במניעה, בממשלה ומחוצה לה, ולקידום תהליכים לשם צמצום עבריינות בקרב בני נוער, באמצעות יצירת שיתופי פעולה לשם הבטחת רצף טיפולי ופיתוח תפיסה של מניעה בראיה רב מערכתית.הצורך בתיאום נבע מהכרה בכך שהטיפול בנוער בכלל ובנוער עובר חוק בפרט, הוא מורכב ושהדרך הטובה ביותר למניעת עבריינות בקרב בני נוער היא באמצעות תיאום ושיתופי פעולה בין גורמי המקצוע השונים. מטרת התיאום היא להעמיק את ההיכרות של גורמי המקצוע השונים, את תפקידו של כל גורם על פני הרצף, ולפתח ראיה כוללת והוליסטית של הטיפול שניתן לקטין, בשלבים השונים. התיאום נועד לשם הבטחת רצף טיפולי הניתן בידי השירותים השונים ואיתור נושאים ש"נופלים בין הכיסאות". התיאום נדרש גם בין גורמי הממשלה לגורמי החברה האזרחית העוסקים בתחום, מתוך הכרה בחשיבות פעילותה של החברה האזרחית ושל שיתופי הפעולה בינה לבין הממשל.


אתגרים:
1. יצירת מפת מענים אינטראקטיבית - יחידת התיאום למניעת עבריינות נוער יצרה מפת מענים, ראשונה מסוגה, שפורטת את כל היחידות הממשלתיות הרלבנטיות לילדים ונוער בסיכון, במשרדי הממשלה השונים (חינוך, רווחה, שיכון ובינוי, בטחון פנים, עליה וקליטה, משפטים ועוד). המידע על המענים הקיימים עבור ילדים ונוער בסיכון ממופה היום מהפריזמה של המשרד הממשלתי ולא דרך הנושא בו ניתן המענה. האתגר הוא הנגשת המידע לציבור הכללי ובני נוער בפרט וחיבור בין גורמי המקצוע הרלוונטיים לפונים.

2. מאגר נתונים אחיד לצורך קידום מדיניות מבוססת נתונים – על מנת לזהות מגמות ותופעות שדורשות טיפול לצורך מניעת עבריינות נוער, אספה יחידת התיאום מגורמי המקצוע השונים, מספר קריטריונים שלדעתם חשוב לאסוף נתונים לגביהם (כמו למשל נשירה מבי"ס, הליכי נזקקות ועוד). אולם העבודה מול מאגרי המידע הקיימים, לרבות הלמ"ס, העלתה כי לא ניתן לקבל תמונת מצב מלאה בשל פערים באיסוף המידע בין הגופים (הגדרות שונות / מדד של שנה אזרחית מול שנת לימודים ועוד). יתרה מזאת, אופן איסוף הנתונים משתנה לעתים גם על ידי הגופים עצמם מעת לעת, דבר הפוגע ביכולת להפיק מגמות לאורך מספר שנים. הדבר מקשה על זיהוי המגמות ועל קידום מדיניות מבוססת נתונים.

האתגר:  כיצד ניתן להתגבר על קשיים אלה על מנת לזהות מגמות ותופעות, למרות הפערים?

3. איתור בני נוער בסיכון ללא טיפול, לצורך מניעה – מחקרים מראים כי התערבות מוקדמת חשובה לצורך מניעת עבריינות ויעילה יותר מהתערבות לאחר ביצוע עבירה. ואולם אין דרך לאמוד כמה מבני נוער בסיכון, למשל ברשות מקומית, אכן משתתפים בתכנית טיפול או מניעה. פעמים רבות ישנם נערים שמשתתפים ביותר מתכנית אחת, וישנם נערים שלא משתתפים באף תכנית. מספרית, כל תכנית מציגה כמה בני נוער בטיפולה, אבל אין דרך לאמוד כמה מהם מטופלים בתכניות נוספות, ולכן נספרים מספר פעמים. זאת כדי לדעת בסוף כמה מכלל בני הנוער בסיכון לא מטופלים כלל ולמקד את המאמצים באיתורם.

מינהלת היחידות המקצועיות

בקצרה על היחידה:
מינהלת היחידות המקצועיות מאגדת בתוכה את היחידות הבאות:

• מועצת רואי חשבון – אחראית על רישוי והסמכת רואי חשבון. מקיימת בחינות הסמכה, מעניקה רישיונות ואחראית על ההסדרה החוקית של המקצוע.

• מועצת שמאי מקרקעין – אחראית על רישויו הסמכת שמאי מקרקעין. מקיימת בחינות, מעניקה רישיונות ואחראית על ההסדרה החוקית של המקצוע.

• המחלקה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה ורישוי נוטריונים – אחראית על מתן רישיונות לחוקרים פרטיים, רישוי חברות שמירה ורישיונות לנוטריונים. המחלקה מקיימת בחינות לחוקרים פרטיים ואחראית על ההסדרה החוקית של המקצועות שבאחריותה.

• רשם המתווכים – אחראית על רישוי מתווכים, מקיימת בחינות ומעניקה רישיונות. 

אתגר:
כחלק מתכנית ההסמכה של שמאי מקרקעין, רואי חשבון וחוקרים פרטיים נדרשים המועמדים במקצועות אלו לעבור תקופת התמחות שנעה בין שנה לשלוש שנים. בתקופה זו מפעילה המנהלת מערך של פיקוח על טיב ההתמחות במטרה לוודא שההתמחות מבוצעת לפי הכללים ובאופן מקצועי ומעמיק ושבעל הרישיון העתידי רוכש את הכלים הנדרשים על מנת לעסוק בתחום זה. בשנים האחרונות קידמה היחידה פיתוח במערכות התפעוליות המאפשר הפקת תכניות פיקוח רבעוניות/חודשיות לפי פרמטרים מוגדרים מראש: זהות המשרד, מועד תחילת ההתמחות, מיקום גאוגרפי, פיקוח קודם לוקה בחסר. תכניות הפיקוח עוברות למפקחים חיצוניים שאמורים לבצע את הפיקוח המהותי. כל המנגנון התפעולי הכרוך בתיאום מול המאמן, הקצאת חלונות זמן מתאימים לכל פגישת פיקוח, תיאום גאוגרפי מרוכז ועוד מבוצע היום ע"י המפקחים שהינם גורמים מקצועיים שזמנם ושכר טרחתם יקר. מציאות זו מובילה לחוסר יעילות ובזבוז משאבים המושקעים בהיבטים תפעוליים שטכנולוגיה מתאימה יכולה לחסוך.

אודות משרד התיירות

משרד התיירות הוא משרד כלכלי. מטרת העל של המשרד היא הגדלת תרומת התיירות לכלכלת ישראל. הישגי המשרד נמדדים במונחים כלכליים כגון: היקף המועסקים בתיירות, התרומה לתוצר הלאומי, תרומה למאזן התשלומים, והגדלת היקף ההשקעות בתעשיית התיירות.

תעשיית התיירות העסיקה ישירות בסוף שנת 2019 כ – 140,000 מועסקים ישירים, ועוד מספר דומה של מועסקים עקיפים. סך ההכנסות הכוללות למשק של תיירות הפנים והתיירות הנכנסת בשנת 2019 עומד על כ – 38 מיליארד ₪. התיירות הנכנסת מחו"ל היא אחד מענפי ייצוא השירותים החשובים במשק, ובעלי הערך המוסף הגבוה ביותר.

המשרד כיום מוביל את ניהול המשבר בתעשיית התיירות שנגרם עקב מגיפת הקורונה העולמית. המשרד עמל על שמירה על תשתיות התיירות וסיוע לתעשיית התיירות, תוך החזרת תעשיית התיירות לתעסוקה ותפוקה חלקיים, בשלב השיקום הראשוני; בחזרה לתפוקה ותעסוקה מלאים בשלב שיקום הארוך טווח; ובניצול המשבר כהזדמנות לביצוע פרוייקטים מיוחדים, הטמעת שינויים, התייעלות והנחת התשתית להתרחבות וצמיחה לשם השגת שיאים חדשים בעתיד. כל זאת, תוך היערכות לניהול משברים עתידיים שונים.

המשרד עוסק בשלושה תחומים עיקריים, במטרה להגדיל את תנועת התיירות בארץ, ואת ההכנסות ומספר התיירים הנכנסים מחו"ל למשק. 3 יחידות הליבה של המשרד עוסקות בתחומים הבאים:

1. שיווק תיירות הפנים והתיירות הנכנסת, באמצעות נהלי תמיכה, פרסום, קידום מכירות ויח"צ הכוללים פעילות online ופיתוח אמצעי שיווק, נתיבי תעופה, וצינורות שיווקים קיימים וחדשים.

2. פיתוח תשתיות ציבוריות, תכנון סטטוטורי ועידוד השקעות הון באמצעות נוהל תקציב פיתוח המפורסם מדי שנה, עידוד השקעות הון בתשתיות תיירותיות (אטרקציות, עסקים קטנים, מתקני איכסון), באמצעות החוק לעידוד השקעות הון, ובאמצעות נוהלי תמיכה וקולות קוראים.

3. גיוון, פיתוח והשבחת חוויית התייר – על ידי פיתוח מוצרים וחוויות חדשות, בקרה על שירותי תיירות, ופיתוח כוח אדם לתעשיית התיירות באמצעות קורסי הכשרה ותמיכה בסטודנטים לתיירות, ומורי דרך.

מטרות המשרד כפי שהוגדרו בתוכנית העבודה לשנת 2020:
מטרת על: הגדלת תרומת התיירות לכלכלת ישראל

1. הגדלת תנועת התיירות באמצעות
• הגדלת כושר הנשיאה כמענה לתנועת התיירות הפוטנציאלית הצפויה
• פיתוח מותגי תיירות תוך התמקדות בקהלים בעלי פוטנציאל להגדלת התרומה הכלכלית
• פיתוח קהלי היעד שבמיקוד
• פיזור עונתי וגיאוגרפי בהתאם לכושר הנשיאה

2. הגדלת תנועת התיירות באמצעות
• פיתוח תשתיות ציבוריות המהוות מחוללי תנועה תיירותית
• פיתוח תשתיות אכסון מגוונות
• יצירת יתרון תחרותי למוצרי הליבה, למשל באמצעות מידע, דיגיטל, שירות ותחזוקה

3. ייעול עבודת המשרד
• פיתוח וטיפוח ההון האנושי.
• ייעול תהליכים וניהולם תוך חיזוק קבלת החלטות מבוססת נתונים.

הנגשת מידע למשקיעים אודות לפיתוח מלונאות

1. איתור שטחים פוטנציאליים

2. הנגשת כלל המידע אודות השטחים לרבות תצוגה גאוגרפית;

3. ניהול קשרי המשקיעים – במטרה לאפשר פניה שלהם למשרד לשאלות בנושא וכן להפצת מידע ועדכונים בנושא

ניתוח מידע של סקרי תיירות נכנסת 2011-2018

1. המשרד מבצע סקר תיירות בקרב תיירים זרים לאחר ביקורם בישראל (בשדה התעופה טרם עזיבתם את ישראל)הסקר מבוצע מידי שנה במהלך כל השנה ובו מראיינות מקצועיות שואלות את התיירים פנים אל פנים שאלות על מאפייני בייקורם, ארץ מוצאם, מטרת הביקור העיקרית בישראל, שביעות הרצון שלהם, היקף ההוצאה, צורת ארגון הנסיעה, האזורים בהם ביקרו וכו'. על בסיס הסקרים החל משנת 2011 הוכן בסיס נתונים הכולל נתונים גולמיים של כל הממצאים בין השנים 2011-2018 ובו מעל 300,000 תצפיות.

2. המשרד מתמודד עם הצורך בניתוח קשרים שונים בין המשתנים באופן שיאפשר לזהות למשל:
• פרופיל של התייר מארץ מוצא כלשהי
• פרופיל של התייר היהודי, הנוצרי או בעל מאפיינים אחרים
• פרופיל של התייר המגיע למטרה כלשהי
• כל תובנה אחרת שניתן לבסס באמצעות הנתונים
• ביצוע ניתוחים בשיטות מתקדמות דוגמת Data Mining, ML וכדומה.

קונסולידציית הזמנות צימרים עבור קבוצות מטיילים

1. קבוצות מטיילים מהוות כ-25% מהתיירים הנכנסים לישראל (2019). כיום קבוצות תיירים מתקשות להזמין צימרים מאחר שיש לבצע הזמנת לינה לקבוצה של עשרות מטיילים, ומתחייב מכך פיזורם על פני מספר מתקנים.

2. בניית שירות דיגיטלי אשר יאפשר לקבוצות של צימרים להתחבר לשם מתן שירות לקבוצות יאפשר לצימרים להוות היצע רלוונטי גם עבור קבוצות.

תרגום שילוט לשפות שונות תוך שימוש בMixed Reality וחוכמת ההמונים

1. השילוט בישראל הנו בדר"כ בשפה העברית, ובמקרים מסויימים גם באנגלית וערבית.

2. לישראל מגיעים מדי שנה תיירים ממדינות רבות אשר מתקשים לקרוא את השילוט.

3. בניית שירות אשר יאפשר תרגום (מעבר לאוטומטי) של שילוט ע"י צילום השלט וביצוע תרגום שלו לשפות שונות (אנגלית, סינית, רוסית, רומנית, אוקראינית ועוד) יאפשר לתיירים להתמצא טוב יותר במרחב הציבורי.

4. התייר יוכל להשתמש במכשיר הסמארטפון על מנת התבונן בשלט ולקבל תרגום שלו לשפה הרלוונטית.

מערכת למידה-חישובית ל זיהוי מבנים

עדכון בסיס נתונים טופוגרפי רחב היקף בשיטה המסורתית הוא תהליך ארוך  הדורש משאבי כוח אדם מיומנים, זמן ארוך, רישוי תוכנות יקר ופיתוח נרחב לכל  המעטפת. כתוצאה מכך, במרבית גופי המיפוי מקובל שמשך עדכון בסיס הנתונים  הטופוגרפי בהיקף לאומי הוא כשלוש שנים. החשיפה הגדולה של שכבת המבנים  בשרת המפות ובאתר הנדל"ן יוצרת ציפייה מצד המשתמשים לעדכון ברזולוציית זמן גבוהה )לפחות פעם בשנה(. דרישה זו מחייבת לבחון מחדש את תהליך העדכון  ולמצוא דרכים יעילות לחיסכון בתשומות ושיפור זמני העדכון

תועלת כלכלית:
התועלת הכלכלית והיתרונות במימוש הפרויקט, נוסף על יכולות יצירת תשתית מיפוי בקנה מידה ארצי בתדירות עדכון גבוהה, צפויה לבוא ליידי ביטוי בתמיכה ומתן פתרון לנושאים בוערים בחיי היום יום עמם מתמודדת הממשלה וגופי התכנון.

דוגמות לנושאים רלוונטיים: 
1 .זיהוי חריגות בניה ופלישות (בדגש על הנגב והפזורה) ופיקוח על הבניה במרחב העירוני
2 .מעקב ובקרה אחר ביצוע פרוייקטי נדל"ן לאומיים בתדירות גבוהה תוך חישוב  וניטור אחר מלאי הדירות הזמין
3 .עדכון המפה הלאומית המהוה תשתיות לקבלת החלטות לאומיות בכל התחומים

תקציר הפתרון המוצע: 
בשנים האחרונות אני נחשפים להצלחות הולכות וגוברות של תהליכים הבנויים עלבסיס לימוד מכונה (ML) )ורשתות עצביות קונבולציוניות (convolutional neural network - CNN, or ConvNet).
אחוזי ההצלחה בזיהוי עצמים בשיטות הללו החלו להגיע לרמות דיוק של %90 ובמקרים מסוימים המדווחים בספרות המקצועית הגיע עד ל כ-%97.6 (לדוגמא: זיהוי פנים) עם מדד שגיאה ריבועית בינונית נמוכה ביותר. שילוב טכנולוגיות מיפוי ואלגוריתמים המבוססים בינה מלאכותית ללמידה חישובית בתחומי עיבוד תמונה, לימוד מכונה, למידה עמוקה וראייה ממוחשבת יחד עם חיישני מיפוי חדשים ברזולוציות גבוהות מאפשרים לראשונה בנית תהליך אוטומטי, סדור ויעיל כלכלית.

מטרת הפעילות:
עדכון ארצי מלא של שכבת המבנים פעם בשנה, כל שנה, על בסיס אלגוריתמי בינה מלאכותית ללמידה חישובית בשימוש טכנולוגיות לימוד מכונה ורשתות עצביות קונבולציוניות.

יעדים:
1.פיתוח אלגוריתם לזיהוי מבנים
2 .פיתוח מערכת אשר תנהל את פעילות הזיהוי
3 .הרחבת הפעילות לזיהוי כיסויי קרקע (דוגמת כבישים, חקלאי, ייעור, חורש וכו')

דרישות פיתוח למערכת זיהוי אוטומטי:
1. מנוע:
האלגוריתם שיפותח צריך להיות אופטימלי, עליו לעמוד בהספק של מיליון מבנים בשנה. דיוק התוצאות חייב להיות מעל %90 . רמת דיוק נמוכה יותר תפסולאת כדאיות התהליך. ריצת המנוע דורשת משאבי חומרה-תכנה רבים. שימוש ברכיבי חומרה כמו: מעבדים חזקים CPU , מאיצים גרפיים GPU רבים, הקצאות זיכרון RAM גדול, דיסקים מהירים בנפחים גדולים וכתיבת קוד אופטימאלי אשר יודע לחלק את העבודה בין רכיבי החומרה הרבים (HPC).

2. בקרת איכות והשלמת פערי מיפוי: שילוב של מפעיל אנושי בתהליך לצורך בקרתאיכות והשלמת פערי מיפוי )כ %10 מנפח הפעילות(. הדבר מחייב עיצוב של ממשקוכלי עבודה ייעודיים.

3. מערכת וממשק ניהול: עבודה בקנה מידה ארצי מחייבת ניהול ומעקב אחריהתקדמות הריצה. התהליך עצמו מורכב ממספר פעילויות בעלי תכולה שונה: חלקמהפעילויות יהיו אוטומטיות וחלקן ידניות. משמעות העבודה בקנה מידה ארציהינה שהתהליך יריץ כל יום כמה מאות פעילויות במקביל . בנוסף יש לנהל אתהשילוב בין המפעיל האנושי עם הרכיב האוטומטי .

4. יכולות פיתוח : יכולות פיתוח אלגוריתם בשפות ++C ,C וב-python בדגש עלתחום ראיה ממוחשבת (vision computer (מבוסס על ארכיטקטורת CapsNet ,YOLO ,UNet ,mask R-CNN כגון deep-neural-network בשילוב פיתוח בסביבות קוד פתוח כגון TensorFlow , PyTourch ו- CUDA.

5. .כתיבת אפיון רכיבי חומרה: מחשוב עתיר ביצועים (HPC) ושימוש מקבילי ב-GPU

פרויקטים דומים שיכולים לשפוך אור על התהליך:
https://github.com/nshaud/DeepNetsForEO 

https://github.com/zia207/Deep-Neural-Network-with-keras-Python-Satellite-Image-Classification/blob/master/DNN_Keras_python.ipynb

https://github.com/reachsumit/deep-unet-for-satellite-image-segmentation

ישומון שסופר את מספר ימי העסקים

1. בעולם ההתקשרויות נהוג להתייחס למושג ימי עסקים.

2. הגדרה של יום עסקים בקישור זה.

3. הממשלה מתקשרת עם עסקים וספקים בהיקפים גדולים.

4. בהליכי המכרזים מתייחסים לימי העסקים למתן מענה להצעות וכן לאספקת השרות או המוצר.

5. פעמים רבות קיים קושי לצדדים לחשב את המועד בהתבסס על מספר ימי העסקים שכן נדרש לבדוק חגים, מועדים וכו' ובהתאם לכך לחשב את התאריך הקובע בהתאם למספר ימי העסקים הנקוב.

6. ההצעה היא שהסטודנטים יפתחו ישומון לטובת הממשל והאזרח שיחשב את התאריך הקלנדרי בהתאם למספר ימי העסקים ממועד נתון. היישומון יסתנכרן עם לוח שנה שיכלול חגים ומועדים.

אודות אתגרי המשרד לביטחון הפנים

אחד היעדים המרכזיים של המשרד לביטחון הפנים הנו שיפור השירות לאזרח והפחתת הנטל הרגולטורי על העסקים והאזרחים. במסגרת זו מקדמים המשרד וגופיו שורה של צעדים כפועל יוצא מתכנית עבודה ייעודית לנושאים אלו. תחת המשרד פועלים רגולטורים שונים, האתגרים המצוינים במסמך זה מתמקדים במשטרת ישראל והרשות הארצית לכבאות ולהצלה. יצוין כי הרגולטורים הפועלים תחת המשרד הנם משמעותיים למגוון רחב של תחומי חיים לרבות, עסקים, משקי בית, גופים ציבוריים ומבני ציבור.

הרשות הארצית לכבאות והצלה מנפיקה אישורים בתחום ביטחון הציבור ל-140 אלף עסקים טעוני רישוי, כגון: מלונות, מסעדות, קניונים וכו', 420 אלף נכסים שאינם טעוני רישוי, כגון: גני ילדים, בתי ספר, מעונות יום, קופות חולים וכו' וכן אחראית על מתן 14 אלף היתרי בניה בשנה. הגורם המוביל את סוגיית ההגנה מאש והיבטי הרגולציה ברשות הארצית לכיבוי והצלה הנו אגף הגנה מאש.

רגולטור משמעותי נוסף הפועל במסגרת גופי הבט"פ הנו משטרת ישראל. חטיבת האבטחה במשטרת ישראל אמונה על הנפקת אישורים בתחום ביטחון הציבור ל-41 אלף עסקים טעוני רישוי ומנחה עוד 38 גופים ציבורים, כגון: חברת חשמל, רכבת ישראל, משרדי ממשלה ועוד.

תחזוקת מערכות בטיחות אש

רגולציה עצמית לתחזוקת מערכות בטיחות אש בבנייני מגורים גבוהים

אתגר מרכזי בעידוד ציות לדרישות רגולטוריות הנו מתן תמריצים לרגולציה עצמית, אתגר זה מתחדד נוכח הקושי ביישום ואכיפת הדרישות במקרים בהם אין יישות משפטית ברורה המהווה כתובת עבור הרגולטור.

בשונה מהרגולציה המוחלת על עסקים במסגרת חוק רישוי עסקים, במסגרתה יש כתובת ברורה וישות משפטית של בעל העסק. כיום ישנו קושי לעידוד משקי בית (בדגש על בנייני מגורים גבוהים) לפעול בשוטף לתחזוקה של המערכות זאת מכיוון שאין ישות משפטית שניתן לפנות אליה וחוסר יכולת להיכנס למרחב הפרטי של בעלי הבתים. לפיכך במסגרת אתגר זה נודה על איתור פתרונות לעידוד ציות מצד משקי הבית לתחזק את מערכות בטיחות האש בבנייני מגורים גבוהים.

אירועי בטיחות אש

היעדר מידע ודיווח על מניעה והתמודדות עם אירועי בטיחות אש/בטחון הציבור לצורך ניהול סיכונים מושכל וקבלת החלטת אופטימליות לקביעת דרישות רגולטוריות

לא קיים בסיס נתונים מוצק המאפשר ניתוח וקבלת תמונה בדבר הערכת הסיכונים בתחומים השונים, כגון: עסקים, מבני ציבור, מבני מגורים, גופים ציבוריים ועוד.

יעד מרכזי של אגף הגנה מאש מתמקד במניעת תרחישי שריפות, לפיכך קיים קושי באמידת האפקטיביות של הפעילות האגפית בשל חוסר מדידה של המקרים שכביכול למנוע עקב הדרישות הרגולטוריות. המקרים המדווחים במרביתם הנם מקרי רצה שהם האירוע התרחש, אולם מנגד לא קיים מידע בדבר ההתרחשויות שנמנעו, או לחילופין הצטמצמו משמעותית בעקבות הדרישות הרגולטוריות. לפיכך, באתגר זה נודה לאיתור רעיונות ופתרונות לאופן בו ניתן לאסוף מיידעים מסוג זה ולנהל באמצעותם את הסיכונים באופן מדוד ומושכל.

הדרישות הרגולטוריות לעבודת המפקח בכבאות

חלחול הדרישות הרגולטוריות לעבודת המפקח בכבאות הכולל טופס השגות מקוון עם חיווים

חיבור הדוק יותר בין מדיניות הרגולציה הנקבעת ברמת נציבות כבאות והצלה לבין יישומה, פיקוח ואכיפה ברמה המחוזות. כיום קיימים בידי המפקחים בשטח טאבלטים בהם ישנו טופס מקוון לדרישות אשר נדרשות לבקרה. יחד עם זאת, הטופס המקוון נעדר עדכונים שוטפים בדבר שינויים רגולטוריים שבוצעו ברמת המטה ולכן עדיין ישנו פער בין הדרישות לבין שיקול הדעת בשטח של המפקח. סוגיה זו גורמת למקרים של חוסר אחידות, דינמיות בדרישות וכן חוסר ודאות. במטרה לטייב אתגר זה נדרש לבחון מהם האמצעים בהם ניתן לקבע וליצור אחידות בדרישות המפקחים, תוך הפנמה גמישה ומקוונת של דרישות המטה.

קשר בין המפוקחים למפקחים

קיים קשר בחסר בין המפוקחים למפקחים בדגש על המשטרה, שמערכותיה בסיווג שמור ועל כן לא קיים קשר עם גורמים חיצוניים, למרות שפעולתה של חטיבת האבטחה במשטרה מבוססת על פעילות מול גורמי חוץ. קושי זה קיים גם בכבאות – עם תקשורת לא מספיק רציפה, טובה ושוטפת מול המפוקחים. הקשר החסר כולל בחובו גם העברת מידע בצורה חלקית ולא מספיק ברורה למפוקחים. באתגר זה נדרש לפתח כלים שיאפשרו עבודה משותפת ושוטפת בין כלל הגורמים באופן מסווג ויעיל.

אודות אתגרי המשרד לביטחון הפנים

אחד היעדים המרכזיים של המשרד לביטחון הפנים הנו שיפור השירות לאזרח והפחתת הנטל הרגולטורי על העסקים והאזרחים. במסגרת זו מקדמים המשרד וגופיו שורה של צעדים כפועל יוצא מתכנית עבודה ייעודית לנושאים אלו. תחת המשרד פועלים רגולטורים שונים, האתגרים המצוינים במסמך זה מתמקדים במשטרת ישראל והרשות הארצית לכבאות ולהצלה. יצוין כי הרגולטורים הפועלים תחת המשרד הנם משמעותיים למגוון רחב של תחומי חיים לרבות, עסקים, משקי בית, גופים ציבוריים ומבני ציבור.

הרשות הארצית לכבאות והצלה מנפיקה אישורים בתחום ביטחון הציבור ל-140 אלף עסקים טעוני רישוי, כגון: מלונות, מסעדות, קניונים וכו', 420 אלף נכסים שאינם טעוני רישוי, כגון: גני ילדים, בתי ספר, מעונות יום, קופות חולים וכו' וכן אחראית על מתן 14 אלף היתרי בניה בשנה. הגורם המוביל את סוגיית ההגנה מאש והיבטי הרגולציה ברשות הארצית לכיבוי והצלה הנו אגף הגנה מאש.

רגולטור משמעותי נוסף הפועל במסגרת גופי הבט"פ הנו משטרת ישראל. חטיבת האבטחה במשטרת ישראל אמונה על הנפקת אישורים בתחום ביטחון הציבור ל-41 אלף עסקים טעוני רישוי ומנחה עוד 38 גופים ציבורים, כגון: חברת חשמל, רכבת ישראל, משרדי ממשלה ועוד.

תיק עסק

כחלק מתהליך רישוי העסקים, ארגונים מחוייבים להגיש לכבאות תיק אתר הנקרא "תיק עסק" המכיל מידע על העסקי אשר חשוב לבטיחותו. לשם יצירת המסמך, מסתייע העסק ביועצים חיצוניים. ליצירת תיק שכזה יש כיום צורך בהשקעה כספית.

המטרה: ליצר תהליך בו למבנים ברמות שונות (גודל שונה/סיכון שונה) לייצר תיק עסק מותאם באופן עצמאי.

צמצום קריאות השווא לחירום

הכבאות מקבלת קריאות חירום הן ע"י אזרחים והן ע"י מערכות כיבוי אוטומטיות אשר מותקנות בבתי עסק/בנייני מגורים. הרשות סובלת ממס' לא מבוטל של קריאות מגלאים אשר חלק גדול מהן קריאות שווא בדגש על קריאות מעסקים ברמת סיכון נמוכה אשר אינם מורשים לחייג באמצעות גלאים למוקדי החירום.

המטרה: צמצום קריאות השווא לחירום ע"י גלאים/קריאות מעסקים שאינם מורשים.

הסברה למגזר החרדי והמגזר הערבי

למערך הכבאות ענף הסברה אשר תפקידו לייצר הסברה בקרב האוכלוסייה בעיקר בתחום מניעת שריפות. הרשות מתקשה בהסברה לשני מוקדי אוכלוסייה עיקריים, המגזר החרדי והמגזר הערבי בהם מאפייני התרבות/נגישות למדיה שונים ממגזרים אחרים במדינת ישראל.

המטרה: הגעה עם הסברה מותאמת לקהלי היעד הללו.

הסברה לדור הצעיר

בדומה לאתגר הקודם, אך הפעם המטרה במתן מענה לאוכלוסיה הצעירה באוכלוסיה הכללית תוך התאמה לגילאים/שיטות לימוד/מאפייני תרבות שימשכו את הדור הצעיר להחשף לתכנים.

המטרה: הגעה עם הסברה מותאמת לקהלי היעד הללו.

בדיקה אוטומטית של קבצי אוטוקאד

הכבאות מבצעת בדיקת של תכניות אדריכליות במסגרת היותה רגולטור בתחום הבניה ורישוי העסקים.

המטרה: ייעול עבודת בדיקת התכניות תוך בדיקה אוטומטית של האלמנטים על קבצי אוטוקאד

ביצוע ביקורות איכלוס על בסיס AI

בדומה לאתגר הקודם, רק הפעם המטרה היא ביצוע ביקורות איכלוס על בסיס AI – פענוח תכנית מערכות הכיבוי משרטוטים והפניית המפקח לנקודות הבדיקה במבנה באמצעות הכוונה ממוחשבת (משקפיים / טאבלט) ויכולת הוספת התייחסות voice to data / צילומים.

שתית לקליטת שידורי IOT

תשתית לקליטת שידורי IOT – הרשות מתכננת לקבל מידע מאלמטים שונים כגון סנסורים ברכבי הכיבוי ואחרים.

המטרה: לייצר תשתית מרכזית הכוללת פורמטים מובנים לממשקים שניתן להקים באמצעות הפלטפורמה