.png)
תיאור היחידה:
מנהל אכיפה וזרים אחראי לאכיפת החוקים המתייחסים לשהות זרים ולתעסוקת זרים. המנהל פועל לצמצם את מספר השוהים הלא-חוקיים, ובמקביל הוא פועל לשמור על זכויותיהם של העובדים הזרים. כמו כן, המנהל אחראי לטיפול במסתננים ובמבקשי מקלט.איש קשר : דניאל קופרברג – ארכיטקט האגף תיאור
האתגר:
במסגרת בקשות לקבלת מעמד בישראל נדרשים מבקשי המעמד להציג מסמכים רשמיים מקוריים כגון- תעודות לידה, תעודות מצב אישי, תעודות יושר, פס"ד על אימוצים, אפוטרופסות וכד'. אימות המסמכים מתבצע ידנית ע"י העובד ומתבסס על שיקול דעתו האישית. הדבר יוצר פתח לזיופים שעשויים להטות את קבלת ההחלטות. על כן, המשרד מעוניין במערכת אובייקטיבית שתמנע שחיתויות, שתאשר מסמכים רשמיים מקוריים ללא צורך בהתערבות אדם.
משאבים קיימים לפתרון:
כיום המסמכים מוגשים ע"י מסירה אישית בלשכה או ע"י צירוף צילום לטופס מקוון.
הסטודנטים יוכלו לקבל גישה לטופס המקוון, וכמו כן להגיע ללשכה על מנת לבחון מסמכי מקור.
איש קשר:
רביד רווח- מנהלת אגף תהליכי שירות ** חסרים פרטי התקשרות**
על היחידה:
מנהל עובדים זרים – אחראי להסדרת העסקתם של העובדים הזרים. המנהל עוסק במתן היתרים להעסקת עובדים זרים ובהנפקת אשרות לעובדים זרים בהתאם למדיניות ולמכסות ההעסקה הנקבעות על ידי הממשלה. כמו כן המנהל אחראי למתן רישיונות לתאגידי כוח אדם וללשכות פרטיות בהתאם לחוק. במסגרת המנהל פועל המרכז הארצי להארכת רישיונות עבודה לעובדים זרים.
תיאור האתגר:
בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" עובדים זרים רבים חזרו לארצם ועזבו את הארץ, מה שגרם למצב בו מטופלים סיעודיים אשר זקוקים להשגחה צמודה נתקעו ללא סיוע. גם בשעת שגרה, פעמים רבות קורה שהעובד הזר ניעדר מעבודתו מסיבות שונות (למשל- ביקור מולדת בן חודשיים). במהלך תקופה זו נדרש המעסיק ליצור קשר עם אחת מ-90 לשכות הסיעוד על מנת שימצאו עבורו עובד מחליף למשך תקופת ההיעדרות. עבודת החיפוש והאיתור לא פשוטה ועשויה להיות מאוד מייגעת ומתישה עבור המעסיק ובן משפחתו אשר זקוקים למטפל הסיעודי בטווח המידי וללא דיחוי. המשרד מבקש מנגנון שיאפשר איתור מהיר ויעיל של עובד סיעודי מחליף.
משאבים קיימים לפתרון:
קיים מידע רב על העסקה בענף הסיעוד ועל העסקה בכלל- נתונים רבים על עובדים ומעסיקים בענף הסיעוד, דו"חות ועוד.
הסטודנטים יוכלו לשבת עם גורמי המקצוע לטובת קבלת הנתונים הרלוונטייםוכן, להשתמש במחקרים אקדמיים / דו"חות צוות בין משרדי שנעשו בעניין העסקה בענף הסיעוד.
איש קשר:
רביד רווח- מנהלת אגף תהליכי שירות
מגיש: שי עמרם – ראש מחלקת מחקר
האתגר: המשרד לביטחון לאומי הוא גוף מטה האמון על אכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי ומניעת פשיעה. כחלק מפעולות המניעה והאכיפה של עבירות פשיעה. אנו מעוניינים במודל חיזוי עבירות פשיעה באזורים סטטיסטיים במרחב העירוני שינסה לחזות את מספר העבירות על סוגיהם בכל תא שטח גיאוגרפי מוגדר עבור השנים הקרובות.
משאבים: מאגרי נתונים הפתוחים לציבורגישה: באמצעות מאגר הנתונים הממשלתי Data Gov
.png)
תיאור האתגר:
בעוד שזיהום אשר גובה את חייהם של לפחות 2,500 ישראלים מדי שנה וכן עלות שנתית של לפחות 7.5 מיליארד דולר על המשק הישראלי (OECD, 2014). תחבורה מהווה מקור משמעותי לזיהום האויר בארץ, ומאחר ולנסועה ברכבים פרטיים חלק גדול מכלל זיהום האויר מתחבורה, הרי שהמשרד להגנת הסביבה שואף לצמצם באופן ניכר מקור זה של זיהום. כעת, אנו מחפשים דרכים חדשניות להפחתת הנסועה השנתית ברכב פרטי.
באתגר זה נרצה לשפר את הפרמטרים הבאים: -מודעות הנהגים.ות להשפעות סביבתיות מקומיות שנגרמות מהבחירות שלהם בכלי תחבורה זה או אחר.-שיעור הנסיעה של נהגים.ות באפשרויות הפחות מזיקות סביבתית, בהינתן שנקודות המוצא והיעד מוגדרות.
משאבים קיימים לפתרון:
בידי המשרד להגנת הסביבה מידע רב על ההשפעות הסביבתיות מכלי רכב וכן יכולת להפנות את הסטודנטים למידע רלוונטי נוסף, שמצוי בידי יחידות אחרות בממשלה, או כמידע פתוח. כך, למשל, אנו יודעים מהם סוגי הסיכונים הסביבתיים הנגרמים מנסיעה, היכן ממוקמים רצפטורים רלוונטיים (מוסדות ובנייני ציבור שמאכלסים אוכלוסיות רגישות), ועוד. המשרד יכול גם לסייע לסטודנטים להגיע למידע רלוונטי מעמותות, וכן לנתונים ממדינות מתקדמות.
גישה: ננגיש לסטודנטים מידע שברשותנו, נפנה אותם למידע נוסף, ונסייע לאסוף מידע שטרם נאסף.
תיאור האתגר:
המשרד להגנת הסביבה פועל להפחתת פליטות מזהמים לאוויר שמקורם, בין היתר, מהתעשייה בישראל. חלק מהפעילות כוללת מתן היתרי פליטה לאוויר למפעלים בעלי פליטות משמעותיות (עפ"י חוק אוויר נקי) ופיקוח וניטור אחר מזהמים בסביבה על ידי הפעלת מערך ניטור אוויר ארצי סביבתי ובקרה וניטור זיהום אוויר מוקדי.
המטרה העיקרית באתגר זה היא בניית מודל אשר ישייך בין ריכוזים חריגים הנמדדים בסביבה לבין מקור הפליטה האחראי להם בתא שטח רלוונטי, תוך איגום נתוני זיהום אוויר קיימים. תובנות שיתקבלו מהמודל יהיו ישומיות, ובעקבותיהן יתקבלו החלטות רגולציה.
משאבים קיימים לפתרון:
מאגרי מידע הקיימים במשרד בתחום זיהום האוויר כחלק משירותי הניתוח. המאגרים הקיימים מכילים מידע עצום, עשיר ומגוון, הכולל מדדי איכות האוויר, מדדי זיהום, מידע גיאוגרפי, ותוצאות שהצטברו במשרד עד כה ואף ממשיכות לזרום באופן שוטף.
האתגר: בעקבות מלחמת ״חרבות ברזל״ נפגע החוסן בקרב האזרחים.ות והתגבר הצורך במענה טיפולי נפשי.
מרכיב משמעותי בבניית חוסן היא תחושת הבטחון של האדם, שיש בידו את הידע והכלים כיצד לפנות לסיוע, ובאופן זה- יש לו בחירה, יכולת החלטה והוא איננו תלוי בגורם מתווך.המשרד מאמין כי במידה והמודעות לשירותים הטיפוליים הקיימים תעלה, ובהתאם גם נגישותם לציבור, כך סביר יותר שהאזרחים יחלו בתהליך חיפוש עזרה. כיום, הציבור אינו מכיר דיו את מגוון השירותים הזמינים, ולכן המשרד זקוק כעת למיזם מיידי שיעסוק בהעלאת מודעות הציבור לשירותים טיפוליים זמינים, והנגשתם לכלל.
איש קשר:
גבי פרץ – הפסיכולוג הארצי
על המשרד: משרד העלייה והקליטה מעניק סיוע לעולים ולתושבים חוזרים. המשרד קובע מדיניות ונהלים, מקצה תקציבי סיוע לעולים ומעניק שירותים מיוחדים בתחום הדיור, התעסוקה והתרבות. בין השירותים: סיוע ומעקב אחרי העולים משלב ההתארגנות הראשונית ועד קליטתם והשתלבותם בכל תחומי החיים בחברה הישראלית, תוכנית לעידוד עולים ליזמות ולימודי עברית באולפן, בנוסף המשרד אחראי על תהליכי עידוד העלייה לישראל לרבות יצירת קשר עם העולה עוד בשלב ההתעניינות, בטרם העלייה ארצה.
האתגר:
בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל', גברו מופעי האנטישמיות ברחבי העולם וכעת אנו צופים גל עליה משמעותי ממספר מדינות. ממחקרים שהתקיימו בארץ ובעולם, אחד הכלים המשמעותיים ביותר ולהקל על קליטת העולה בארץ הם קהילות חברתיות, דרכם מקבל העולה סיוע ותמיכה בכל תחומי החיים. האתגר הגדול מולו עומד המשרד הוא כלי ליצירת אינטרקציה בינאישית/ קהילות איכותיות, שמחד יהוו מנגנון לעידוד המועמד לעלייה לעשות את הצעד ולבצע עלייה ובנוסף יסייעו לעולה החדש ויתמכו בו בקליטה טובה וחלקה לארץ.
משאבים: מידע שקיים בנושא בחטיבת רשויות ארגונים וקהילות שתתמוך בפרויקט, מחקרים פומביים בנושא השפעת קהילות על הגירה/ עלייה ועל נושא הקהילות בכללי, מידע ופילוח לגבי דמוגרפיות של עולים, צרכים וציפיות.גישה: הח"מ ישמח לסייע ולקשר את הסטודנטים לנתונים הנדרשים
נציג/ה:
רותם כהן- סמנכ"ל שירות לציבור
תיאור האתגר:
קיצור ואוטומציה של הליך פתיחת מעטפות ובדיקת תנאי סף מנהליים במכרזים המוגשים במערכת הממוחשבת של המשרד. המגישים מעלים את כל החומר, בעיקר כמסמכים סרוקים. תנאי הסף המנהליים משותפים ברובם המכריע לכל המכרזים במשרד (ובממשלה). חלק מהמסמכים הם תצהיריים - למשל אי העסקת עובדים זרים, או אי שימוש בתוכנות לא חוקיות.
חלק מהמסמכים הם אישורים- למשל ניהול ספרים ברשות המיסים, או נסח חברה. כתנאי מקדים יש לוודא את זכויות החתימה של הגוף המגיש - וגם כאן יש מסמך המאשר אותן.
עבודת הבדיקה היא מייגעת, ודורשת מספר עובדים שיעשו אותה (משום שזה הנוהל לצורך תקינות התהליך).
בחלק מהמכרזים של יחידת המדען הראשי מדובר בעשרות עד מאות הגשות. פתרון לבעיה הזו יכול להיות מופץ לשאר משרדי הממשלה. היום בעזרת שימוש ב-AI, ניתן בקלות יחסית לנתח את המסמכים שהוגשו ולוודא שהם עומדים בתנאי הסף. ניתן בסוף להפיק טבלה לגבי כל הגשה באיזה תנאים היא עמדה ובאיזה לא או שלא ניתן לדעת. זה התוצר המבוקש.
משאבים קיימים לפתרון:
נוסח המכרזים קובע את תנאי הסף, יש להגדיר אותם במפורט ובמדויק. קיימות מאות הגשות איתן ניתן לבחון את הפתרון המוצע, או לאמן את המערכת.
גישה: אפשר לפתוח גישה למערכת או לחלקה לגורמי חוץ. ניתן להוריד נתונים באקסל או קבצים למחשב מקומי. בתיאום עם המנמ"ר המקומי יתכן שניתן יהיה לגשת למאגר הנתונים ישירות (זה תחת מיקרוסופט AZURE) - אבל לא בטוח בשל שיקולי אבטחת מידע. עם התקדמות הפרויקט, ניתן יהיה להעביר את הידע לקבוצת התוכנה המשרדית.
תיאור האתגר:
מערכת מתמחה בתחומים שונים הקשורים באנרגיה אותה ניתן לשאול שאלות ולקבל מענה אמין המותאם לישראל. לדוגמא מערכת AI שתוכל לקבל דאטא אמין ממשרד האנרגיה, ומתוך כך לתת תשובות.למשל אדם רוצה לקנות רכב חשמלי - יש לו אולי הרבה שאלות בעניין. למשרד יש בדר"כ הרבה מידע, אבל הוא אינו מונגש, ולא ניתן לתת שירות מענה אישי. נושא אחר, אדם שוקל להקים מערכת סולארית. גם כאן יש הרבה שאלות, ולא מעט ידע במשרד. נושא נוסף לדוג', התייעלות באנרגיה בבית. צריכת אנרגיה של מוצרי חשמל ואיך להשתמש בהם נכון.
משאבים: למשרד חומר רב בתחומים אלה. כל המסמכים יהיו נגישים לאנשי הפרויקט (ולציבור לאחר מכן).
חלק מהחומר נמצא באתר המשרד או באתר רשות החשמל. אם יש חומר נוסף באינטרנט שכדאי יהיה להוסיף, המשרד ינסה לקבל לכך אישור.
גישה: המשרד יעביר מסמכים לסטודנטים.ות ככל שנדרש.
.jpeg)
תיאור האתגר:
עקב מלחמת "חרבות ברזל" בכוונת רשות האכיפה והגבייה להציע תכנית שתסייע לתושבי העוטף להמנע ממשבר כלכלי כפועל יוצא מתקופת הלחימה. המטרה היא להגדיר ולייחד בעלי עסקים שנקלעו לחובות או את כלל תושבי העוטף. תכנית הסיוע תכלול מגוון קורסים בהתנהלות כלכלית.לכן, נולד צורך במודל המבוסס הן על מידע הקיים ברשות האכיפה, והן על מידע אישי של כל עצמאי/תושב, כך שיוכל לדרג את רמת הסיכון של האדם להיכנס לחובות. כך בהתאם, לתפור לו תכנית אישית להתנהלות כלכלית.
האתגר כולל את הגורמים הבאים:
בחירה: המודל יהיה מסוגל לבחור את בעלי החוב שיפיקו את התועלת המירבית מההכשרה הכלכלית.
הבחירה תתבסס על גורמים שונים, כגון הסיכון של חייבים אלה לחזור למעגל החובות, או התועלת הצפויה מההכשרה עבורם.
התאמה: המודל יהיה מותאם גם לשכבות שונות באוכלוסייה, כגון: נשים, צעירים, וקשישים.השימוש במודל מבוסס בינה מלאכותית יוכל להביא לשיפורים הבאים: • הגדלת היעילות של בחירת החייבים להכשרה כלכלית. • שיפור היכולת להתאים את תכני ההכשרה לצרכים של החייבים.
צמצום הפער בין החייבים המתקבלים להכשרה לבין אלה שאינם מתקבלים.
משאבים קיימים לפתרון:
רשות האכיפה והגבייה מחזיקה במידע רב על בעלי חוב, כגון נתוני החוב שלהם, היסטוריית התשלומים ונתונים אישיים. עם זאת, בנוסף למידע זה, נדרש גם מידע ממקורות ממשלתיים אחרים, כגון נתונים על תעסוקה, בריאות, שירותים חברתיים ועוד.לרשות האכיפה והגבייה מערכות מידע ונתונים מפותחות, אך המודל נדרש למידע נוסף ממקורות משלימים אחרים, על מנת לתכלל נתונים ולהבטיח בחירת מיטבית של החייבים שקיימת להם תועלת מירבית בהכשרות להתנהלות כלכלית, על מנת לסייע בידם לצאת מעולם החובות.
גישה: רשות האכיפה והגבייה תיתן גישה למערכות המידע שברשותה
רקע האתגר:
ברשות האכיפה והגבייה מנוהלים כ-2 מיליון תיקי הוצאה לפועל ללמעלה מחצי מיליון בעלי חוב, ובנוסף, במרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות מנוהלים עוד כ-3 מיליון תיקים לכ-700 אלף בעלי חוב. הרשות פועלת כל העת להנגשת זכויות לבעלי חוב, הן בהרחבת המידע בשפות שונות והן בהנגשת פעולות בדרך דיגיטלית וקלה. אולם על אף פעולותיה, חלק גדול מבעלי החוב מתקשה בניהול החוב ובהגעה להסדר בעניינו. הדבר נובע מחשש מהתמודדות עם החובות, מהקושי בהבנה ובהתנהלות עם ביורוקרטיה. מרבית בעלי החוב המתקשים בהתמודדות ובהתנהלות עם חובות משתייכים לחברה הערבית.בחברה זו, נוסף על הקשיים שהוזכרו לעיל, קיימים גם קשיי שפה, נגישות ואמון בממסד. רשות האכיפה והגבייה הקימה, במספר ישובים ערביים, נקודות שירות בתוככי הישובים עצמם. נקודות אלה מספקות מענה ראשוני לבעלי חובות.
האתגר: הרשות מעוניינת לפתח כלי אפקטיבי הנפוץ בשימוש בחברה הערבית, אשר יסייע לבעלי חוב מחברה זו בניהול החוב, על מנת שהחוב לא יתפח. פיתוח פתרון לסיוע לבעלי חוב בחברה הערבית, למשל על ידי תזכורות לתשלום, הקראה, תרגום, עזרה או הסבר בהגשת פניות, בקשות ועוד.
* הפיתוח צריך לקחת בחשבון את מאפייני החברה הייחודית, כדי שיהיה אפקטיבי וידידותי עבור החייבים בה.
משאבים: מאגרי מידע פנימיים של הרשות המכילים את פרטי החייבים.
גישה: אנו נייצר להם גישה למערכות המידע שלנו.
